הספקטרום של הקשב: הפרעת קשב נסיבתית

יש לי רצון ומוטיבציה לביצוע המשימה — ואז פתאום יש התרעות של פיקוד העורף על נפילות במושב של סבתא יונה בצפון, ובוואטסאפ קופצות עוד הודעות לגבי מי מביא מה לארוחת שישי, והבוס מבקש שתוסיפי עוד משהו שבדיוק הוא חשב עליו, וצריך לקחת את יואבי לחוג היום ואיך תהנדסי את זה, והחברה הגרושה רק רוצה לשתף אותך בדייט שהיה לה אתמול. את הולכת לשירותים, לוקחת כוס מים, ואת מקבלת התרעה נוספת של “מותר לפרסום” — ואת מיד חושבת על הבן שלך בן ה-17 ועל האחיינים שבצבא, על המצב ועל החטופים, והלב נחמץ ומתמלא בעצב, ייאוש ותחושת מועקה. החשק נעלם, והמוטיבציה למשימה כבר מזמן התפוגגה. קשה לנשום…

איך מתפקדים נורמלי במצב לא נורמלי?

ואולי אי אפשר ב“שגרת המלחמה” — מונח פרדוקסלי ובלתי הגיוני. כל המחשבות, הרגשות והתחושות המציפות הללו שותפים לכולנו במצב הנוכחי.

המושג קשב מתפרש על ספקטרום: בצידו האחד קיימת הפרעת קשב וריכוז (ADHD), ובצידו השני — יכולת קשב בתפקוד מקסימלי.

הפרעת קשב נסיבתית, כשמה כן היא: היא מתפתחת כאשר אנחנו חשופים לנסיבות (פנים וחוץ) קיצוניות לאורך זמן, ונפגעת יכולת הקשב הבסיסית שלנו (BASELINE). זהו מצב זמני, מאחר שהוא מושפע מהנסיבות הקיצוניות.

ומה עושים?

אני מזמינה אתכם להרצאה שתציג בפניכם את התיאוריה והפרקטיקה של ההתמודדות עם הפרעת קשב נסיבתית. תקבלו ידע וכלים מתאימים שיעזרו לכם למקסם את הקשב.

לאורך השנים צברתי ניסיון קליני ואקדמי שעזר למטופלים, להורים ולצוותים מקצועיים להתמודד באופן יעיל ואפקטיבי עם הפרעת קשב נסיבתית.